לאחרונה הסתיים ויכוח עתיק יומין שעסק בשאלה – האם "תקלקלו" את התינוק שלכם אם תרימו אותו בכל פעם שהוא בוכה? – הודות למחקר חדש (לכתבה על המחקר) אשר קבע:
ילדים מחובקים גדלו להיות בריאים יותר, פחות מדוכאים, אדיבים, אכפתיים יותר, ומבוגרים יותר פרודוקטיביים.
ד"ר מריה מונטסורי (Maria Montessori) אמרה לפני שנים: "לכו בעקבות הילד" (“follow the child”), כלומר תנו לילדכם להדריך אתכם מה הכי נכון בשבילו.
בשפת התינוקות של דנסטן אנו מלמדים את ההורים – לסמוך על התינוק שלהם, ולתת לתינוק הייחודי שלהם להדריך אותם למימוש צרכיו. התינוק שלכם ישדר לכם בכל רגע נתון בדיוק מה הוא צריך עכשיו, באמצעות 5 צלילי טרום בכי, המבוססים על 5 רפלקסים שכל התינוקות בעולם נולדים אתם, ללא קשר לשפת האם שלהם או הלאום, מה שנותר לכם לעשות זה לעצור, להתבונן ולהקשיב.
נכון שההאטה בקצב החיים כדי להרים את התינוק, להקשיב ולבחון מקרוב מה הוא מבקש, דורשת מאתנו לעיתים קצת מאמץ נוסף, אך הגמול נהדר. תינוקות, ילדים, ומבוגרים משגשגים כאשר מתייחסים אליהם בכבוד ובהקשבה. זו למעשה גם התמצית של שפת התינוקות דנסטן: כיבוד הצרכים של התינוק שלך, לתת לבייבי שלך להוביל אותך.
אם כך, אנחנו לא יכולים ל"קלקל" את התינוקות שלנו כשאנחנו נושאים אותם מרבית היממה על הידיים. הרמת התינוק על הידיים איננה פינוק, כי פינוק זה לעשות משהו בשביל מישהו שהוא יכול לעשות לבד, והרי תינוקות בני יומם הם חסרי ישע לחלוטין, תלויים בנו בכול.
תינוקות לא יכולים להאכיל את עצמם, הם לא יכולים לשנות תנוחה בעצמם, הם לא יכולים להתנייד מחדר לחדר, הם לא יכולים לשחרר גרפסים לבד והם לא יכולים לכבות את האור כשהם עייפים, הם לא יכולים לעשות (כמעט) כלום לבד. אבל הם כן יכולים לבכות כדי לקרוא לנו ולשדר לנו את הצרכים הבסיסיים שלהם באמצעות צלילי הטרום בכי שהם משמיעים. אנחנו הידיים והרגליים שלהם, אנחנו יכולים רק לעזור להם, לכן אין מה לחשוש מפינוק יתר ובשום אופן אנחנו לא יכולים ל"קלקל" אותם כשאנחנו נושאים אותם בגאווה על הידיים! ומקשיבים לכל צורך שלהם, מקרוב.
שביט שחם – מייבאת שיטת שפת התינוקות דנסטן® DBL
מאמנת לאומית DBL National Trainer ונציגה רשמית של דנסטן, בישראל.